המהפכה הדיגיטלית ואני
שינויים של המהפכה הדיגיטלית בחיי:
כאשר בני נסע לדרום אמריקה לכחצי שנה הקשר איתו היה ראשית דרך הסקייפ :
לראות את פניו ולשמוע את קולו זה היה כמעט כמו שהוא בבית.
במהלך הטיול הוא העלה תמונות לפייסבוק וכך הרגשנו שאנחנו איתו במקומות המרתקים שבהם הוא טייל.
מלבד היותי מורה אנו גם חקלאים, וכך אנו יכולים לעקוב באמצעות האינטרנט באתר אחר הזמנות, מחירים וכדומה.
בכל קנייה של מוצרים כמו מוצרי חשמל אני בודקת באינטרנט המלצות על המוצר, משווה מחירים וכד'.
שינויים מהותיים בעקבות המהפכה הדיגיטלית בבית הספר
התלמידים יכולים לראות את כל בחינות הבגרות ואת התשובות - מה שלא היה בעבר.
כיוון שאני שייכת לרשת אורט יש לתלמידים פורום למקצוע הלשון ושם הם יכולים לשאול שאלות ולקבל תשובות באופן כמעט מיידי.
החזון של קן רובינסון
אתחיל בסיפור: כשסיימתי את בית הספר היסודי כל ההורים הוזמנו עם ילדיהם לפגישה עם המחנכת ועם היועצת לשיחה על המשך לימודיהם בתיכון.
כשנשאלתי היכן אני רוצה ללמוד אמרתי שאני רוצה ללמוד מלאכה מה שנקרא היום אומנות, המחנכת שלי והיועצת פקחו זוג עיניים ואמרו שעם נתונים כמו שלי את מתאימה לבית ספר עיוני וכך "התגלגלתי" לתיכון עיוני "משמים" בנתניה. להגיד שנהניתי מהלימודים? ....
עד היום אני מצרה על כך שלא למדתי אומנות, למרות שעד היום אני עוסקת ביצירה בתחומים שונים.
לכן אני מסכימה מאד עם משנתו של קו רובינסון, לדעתי אם כל תלמיד ילמד בדרך שמעניינת אותו אין לי ספק שהוא יתקדם,גם התאמת התכנים ללומדים חשובה באותה מידה. לא כל תלמיד צריך תעודת בגרות - צריך להתאים לכל תלמיד תוכנית ותכנים שיתאימו ליכולות שלו ולתחומי העניין שלו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה